<h1>אבודרהם סדר תפילות שבועות</h1>
<h2>דף לא.</h2>
שחרית נכנסין לבית הכנסת, ומסדרין הברכות, וקורין הזמירות כמו בשבת, ומוסיפין אחר יושב בסתר עליון (תהלים מ"ב) למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערוג. וגם מוסיפין אחר מזמור שירו לה' שיר חדש. שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי (קכ"ב) ומתפללין כמו בערבית, וחוזר התפילה, וגומרין את ההלל, ומברכין לגמור את ההלל, ואומר שליח צבור קדיש תתקבל, ומוציא שני ספרים, באחד קורין בפרשת וישמע יתרו, מן בחודש השלישי (שמות י"ט, א') עד סוף הסדר. ובשני קורא מפטיר בפרשת פינחס (במדבר כ"ח, כ"ו) וביום הביכורים. ומפטיר בתחילת יחזקאל, ויהי בשלושים שנה, עד ואשמע קול מדבר, ומסיים בפסוק (יחזקאל ג', י"ב) ותשאני רוח. ומחזיר הספרים למקומן, ואומר קדיש עד לעילא, ומתפללין תפילת מוסף כמו בפסח, וחוזר שליח צבור התפילה ואומר קדיש שלם, ונפטרין לבתיהם לשלום. יום שני מתפללין כמו ביום ראשון, וקורין בפרשת ראה אנכי, מן (דברים ט"ו, י"ט) כל הבכור עד סוף הסדר, ואם חל בשבת קורין בו שבעה, ומתחילין מעשר תעשר (שם י"ד, כ"ב) ומפטיר קורא כמו אתמול, ומפטיר בתרי עשר בחבקוק, (ב', כ') וה' בהיכל קדשו, עד למנצח בנגינותי, שהוא סוף הסדר. ונוהגין בכל המקומות לקרוא בשני ימים טובים של חג השבועות אזהרות החכם המשורר רבי שלמה בן גבירול ז"ל, שעשה על מנין המצות. ביום הראשון קורין מצות עשה, וביום השני מצות לא תעשה, ורוב שליחי צבור אומרים אותם כשחוזרין תפילת מוסף, כשמגיעין עד על ידי משה עבדך, וכן כתב בסדר רב עמרם ורבינו סעדיה. ויש אומרים אותם לאחר שמסייעין חזרת התפילה, כדי שלא להפסיק בתוך התפילה, ונכון הוא. ובמוצאי יום טוב מבדילין בתפילה, וכן על הכוס, כמו שמבדילין במוצאי שבת, אלא שאין אומרים אליהו הנביא, וגם אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים.
